Of Illicit Detentions, Hunger Strikes and Solidarity
Being an Israeli human rights activist means facing endless struggles and earning very few victories. The recent dramatic incident of Heba Al-Labadi, however, was exceptional. Al-Labadi, a young Palestinian-Jordanian citizen, was arrested by Israeli authorities at the Allenby Bridge border crossing in August 2019, when she came with her mother to attend a family wedding in the West Bank. Following her arrest, she was brutally interrogated and not allowed to see her family or a lawyer.
She was not officially charged with any crimes, and therefore could not defend herself. After thirty-three days without charge or trial, the military court sentenced her to a five months’ administrative detention. Al-Labadi went on hunger strike. Hundreds of Palestinians are treated similarly unjustly, being imprisoned for years without charge, legal defense or any basic rights. Unable to defend themselves properly, many of them have gone on hunger strikes – often in vain. But Al-Labadi’s case was different.
As her health severely deteriorated, this scandalous story came to light, and dozens – eventually hundreds – of Israeli and Palestinian activists launched a protest campaign on her behalf. In addition to street demonstrations, a petition, letters to ambassadors, widespread online activity and rallies in front of the prison and, later on, the hospital, where Al-Labadi was held, a protest took place in a main square in Tel Aviv for thirty hours: Women activists sat tied to a chair in a transparent box in order to simulate Al-Labadi’s interrogation. On the fortieth day of Al-Labadi’s strike, women activists went on a solidarity hunger strike for forty hours.
Meanwhile, the Jordanian ambassador in Israel was consulted. Israeli authorities began to realize they had gone too far this time. Finally, after almost eighty days of incarceration and forty-three days on hunger strike, Heba Al-Labadi was released. Up until now, nobody knows what kind of hypothetical severe crime she was suspected of.
Nevertheless, about 450 Palestinians are still held under administrative detentions in Israeli prisons, among them the brave deputy Khalida Jarrar. Currently [November 14, 2019], four of them are holding hunger strikes – the longest, by Ismail Ali, has been going on for almost 120 days.
Editing: Juliane Schallau
Von rechtswidrigen Inhaftierungen, Hungerstreiks und Solidarität
Als israelische Menschenrechtsaktivistin kämpft man scheinbar endlos und trägt doch nur wenige Siege davon. Kürzlich ereignete sich allerdings der dramatische Zwischenfall um Heba Al-Labadi. Im August 2019 wurde Al-Labadi, eine junge palästinensisch-jordanische Staatsbürgerin, am Grenzübergang auf der Allenby-Brücke von den israelischen Behörden festgenommen, als sie mit ihrer Mutter zu einer Familienhochzeit im Westjordanland reisen wollte. Nach ihrer Festnahme wurde sie schonungslos verhört, ohne ihre Familie oder einen Anwalt sprechen zu dürfen.
Offiziell wurde sie keines Verbrechens angeklagt, weshalb sie sich auch nicht verteidigen konnte. Nach dreiunddreißig Tagen ohne Anklage oder Gerichtsverfahren verurteilte sie das Militärgericht zu einer fünfmonatigen Administrativhaft. Al-Labadi trat in Hungerstreik. Hunderte Palästinenserinnen und Palästinenser werden ähnlich ungerecht behandelt und ohne Anklage, Verteidigung oder die Einhaltung von Grundrechten festgehalten. Da sie sich nicht anders wehren können, sind viele von ihnen in Hungerstreiks getreten – oftmals vergeblich. Al-Labadis Fall war allerdings anders.
Als sich Al-Labadis Gesundheit gravierend verschlechterte, kam diese schockierende Geschichte ans Licht, woraufhin erst Dutzende, später Hunderte von israelischen und palästinensischen Aktivisten eine Protestaktion starteten. Neben Demonstrationen, einer Unterschriftensammlung, Briefen an Botschafterinnen und Botschafter, breiter Aufmerksamkeit im Netz und Kundgebungen vor dem Gefängnis und später auch Krankenhaus, in denen Al-Labadi festgehalten wurde, wurde über dreißig Stunden lang auf einem Hauptplatz in Tel Aviv protestiert. Dabei saßen Frauen an Stühle gefesselt in einem durchsichtigen Kasten, um so Al-Labadis Verhör nachzustellen. Am vierzigsten Tag des Streiks traten Frauenrechtsaktivistinnen in einen vierzigstündigen Hungerstreik.
In der Zwischenzeit wurde der jordanische Botschafter hinzugezogen. Die israelischen Behörden erkannten, dass sie diesmal zu weit gegangen waren. Nach fast achtzig Tagen der Inhaftierung und dreiundvierzig Tagen des Hungerstreiks wurde Heba Al-Labadi schließlich freigelassen. Bis heute kennt niemand das vermeintliche schwere Verbrechen, das sie begangen haben soll.
Dennoch befinden sich nach wie vor rund 450 Palästinenserinnen und Palästinenser in Administrativhaft in israelischen Gefängnissen, darunter auch die mutige Abgeordnete Khalida Jarrar. Gegenwärtig [14. November 2019] befinden sich vier von ihnen im Hungerstreik. Der längste Streik, von Ismail Ali, dauert bereits 120 Tage an.
Übersetzung: Juliane Schallau
על מעצרים לא חוקיים, שביתות רעב וסולידריות
להיות אקטיביסטית ישראלית לזכויות אדם פירושו של דבר להשתתף באינסוף מאבקים ולזכות למעט מאוד ניצחונות. אבל המקרה הדרמטי של היבה אל-לבדי שהתרחש לא מזמן היה יוצא דופן. אל-לבדי היא אזרחית ירדנית-פלסטינית צעירה, ובאוגוסט 2019, כשביקשה לחצות עם אמה את גשר אלנבי בדרכן לחתונה משפחתית בגדה המערבית, היא נעצרה בידי הרשויות הישראליות במעבר הגבול. אחרי מעצרה היא נחקרה בברוטליות ולא הורשתה להיפגש עם בני משפחתה או עם עורך דין.
לא הוגש נגדה כתב אישום רשמי ולכן לא היה ביכולתה להגן על עצמה. אחרי 33 יום בלי כתב אישום או משפט, גזר עליה בית הדין הצבאי חמישה חודשי מעצר מנהלי. אל-לבדי פתחה בשביתת רעב. מאות פלסטיניות ופלסטינים חווים אי-צדק דומה, הם מוחזקים במעצר במשך שנים בלי כתבי אישום, בלי הגנה משפטית ובלי שום זכויות בסיסיות. מאחר שאין ביכולתם להגן על עצמם בצורה אחרת, רבים מהם פותחים בשביתת רעב – לרוב לשווא. אבל המקרה של אל-לבדי היה שונה.
כשמצבה הבריאותי של אל-לבדי התדרדר, עלה הסיפור השערורייתי הזה לכותרות, ועשרות – ולבסוף מאות – אקטיביסטיות ואקטיביסטים מישראל ומפלסטין יצאו במסע מחאה למענה. נוסף על הפגנות רחוב, עצומה, מכתבים לשגרירים, פעילות נרחבת ברשת ועצרות לפני בית הכלא ואחר כך לפני בית החולים שבו הוחזקה אל-לבדי, נערכה גם עצרת מחאה במשך שלושים שעות בכיכר בתל אביב: אקטיביסטיות ישבו כבולות לכיסא בתיבה שקופה ושיחזרו כך את חקירתה של אל-לבדי. ביום הארבעים לשביתת הרעב של אל-לבדי קיימו אקטיביסטיות שביתת רעב של ארבעים שעות לאות סולדריות.
גם שגריר ירדן בישראל עורב בינתיים בפרשה. הרשויות הישראליות התחילו להבין שהן הרחיקו לכת הפעם. לבסוף, אחרי כמעט שמונים יום במעצר וארבעים ושלושה ימים של שביתת רעב, היבה אל-לבדי שוחררה. עד היום איש אינו יודע באיזה פשע היפותטי חמור היא הייתה חשודה.
לעומת זאת, כ-450 פלסטיניות ופלסטינים עדיין מוחזקים במעצר מנהלי בבתי כלא ישראליים, ביניהם גם חברת הפרלמנט האמיצה חלידה ג׳ראר. נכון לעכשיו [14 בנובמבר 2019] ארבעה מהם מקיימים שביתת רעב – הארוכה שבהן, של איסמעיל עלי, נמשכת כבר קרוב ל-120 יום.
תרגום: גדי גולדברג
Share
-
14 Montag
Hausgäste
Tal Nitzán, Juliana Kálnay, Anna Ospelt und Luise Boege in Lesung und Gespräch
Special Guest: Roy Amotz (Flötist)